Vayedaber

Ta'anith

Daf 19b

משנה: אֵילּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. וְכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים וְשֶׁל לְוִיִּם וְשֶׁל יִשְׂרְאֵל. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר כֹּהֲנָיו וּלְוִייָו עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית׃

Traduction

Voici l’origine des postes de service composés de simples Israélites: Comme il est écrit (Nb 28, 2): Ordonne aux enfants d’Israël et dis-leur qu’ils aient soin de me présenter au temps fixé le sacrifice à consumer par mon feu. Or, on ne saurait présenter le sacrifice de quelqu’un sans que celui-ci soit présent. Les premiers prophètes donc, après avoir institué la division de toute la caste sacerdotale en 24 sections, constituèrent pour chacune de celles-ci un poste de service, composé de cohanim, de lévites et de simples israélites. Lorsque le tour d’une section arrivait, les cohanim et les lévites qui la composaient se rendaient dans Jérusalem au Temple, tandis que les simples israélites assignés a ce poste se réunissaient dans leur ville (vu la distance), et lisaient le commencement de la Bible, ou le récit de la Création (pour montrer de loin leur attachement au culte).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אלו הן מעמדו' וכו'. מפרש בגמרא דמה טעם קאמר מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו' הציווי לכל בני ישראל דכתיב תשמרו ואי אפשר לכל ישראל כולן שיהו עומדין בעזרה בשעת קרבן לפיכך התקינו וכו' על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים וכו' שישראל גם כן בחלקים לכ''ד חלקים שהן שלוחין מכל ישראל לעמוד על הקרבן:

וישראל שבאותו משמר וכו'. אותם שהיו רחוקי' מירושלים ולא היו יכולין לעלות ולעמוד על הקרבן במשמר שלהן מתכנסין הן בעריהן בבתי כנסיות ומתענין ומתפללין וכל אותו המשמר בין אלו המתכנסין בעריהן ובין אלו שהיו בירושלים עושין כן וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושין במקדש:

הלכה: לָא צוֹרְכָא דִי לָא אֵילּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית׃ בָּא לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא צורכה דא. לא אלו הן המעמדות וכו' לא היה צריך למיתני אלא כך אלו הן המעמדות מתכנסין בעריהן וכו' ומאי האי דקתני לפי שנאמר וכו' קודם שמפרש מה הן המעמדות ומשני בא להתחיל מתחלת הפרשה שכתוב בה הציווי לכל ישראל ומה טעם קאמר כדפרישית במתני' וכדמסיק לה ר' יונה אילין תמידין וכו'. וגרסינן להא לעיל בריש פרק מקום שנהגו עד מניין שהשיר מעכב וכו' זה השיר וע''ש:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְתַנֵּיי תַמָּן. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. 19b אַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְווָתָא כְּהֵינֵּין פְּלוּגְווָתָא. מָאן דְּאָמַר חוֹבָה. אֵין נְעִילָה פוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. מָאן דְּאָמַר. רְשׁוּת. נְעִילָה פוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אתיין אילין פלוגוותא. אם היא חובה או רשות כאילין פלוגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה. פוטרת של ערבית דלמ''ד רשות פוטרת ולמ''ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה:

מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. רְשׁוּת. וּבָא וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. חוֹבָה. אָמַר לוֹ. וַהֲלֹא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ. לְמָחָר כְּשֶׁאִיכָּנֵס לְבֵית הַווַעַד עֲמוֹד וּשְׁאַל אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת. וְעָמַד אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. חוֹבָה. אָמַר לוֹ. וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אַתְּ הוּא שֶׁאוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ. לָאו. אָמַר לוֹ. עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וִיעִידוּךָ. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֶׁב וְדוֹרֵשׁ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. עַד שֶׁרִינְנוּ בוֹ כָל הָעָם. אָֽמְרוּ לְרִבִּי חוּצְפִּית הַתּורְגְּמָן. הִפָּטֵר אֶת הָעָם. אָֽמְרוּ לְרִבִּי זֵינוֹן הַחַזָּן. אֱמוֹר. הִתְחִילוּ וְאָֽמְרוּ. הִתְחִילוּ וְעָֽמְדוּ כָּל הָעָם עַל רַגְלֵיהֶם. אָֽמְרוּ לוֹ. וְכִי עַל מִ֛י לֹא עָֽבְרָ֥ה רָעָֽתְךָ֖ תָּמִֽיד׃ מִיַּד הָֽלְכוּ וּמִינוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה. בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וְנִמְלָא כָל רֹאשׁוֹ שֵׂיבוֹת. וְהָיָה רִבִּי עֲקִיבָה יוֹשֵׁב וּמִצְטָעֵר וְאוֹמֵר. לָא שֶׁהוּא בֶן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד לְהִיתָּלוֹת בּוֹ. וּמֶה הָֽיְתָה יָתֵידָתוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. כַּמָּה סַפְסָלִים הָיוּ שָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי אָמַר. שְׁמוֹנִים סַפְסָלִים שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שָׁלֹשׁ מֵאוֹת סַפְסָלִין שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. וְכִי כֶרֶם הָיָה שָׁם. אָלָּא אֵילּוּ תַלְמִידִי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. מִיַּד הָלַךְ לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶצֶל כָּל אֶחָד וָאֶחָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְפַייְסוֹ. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאַשְׁכְּחִיהּ דַּהָוָה עֲבִיד מַחֲטִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִילֵּין אַתְּ חַיי. אֶמַר לֵיהּ. וְעַד כְּדוֹן אַתְּ בָּעֵי מֵידַע. אִי לוֹ לְדוֹר שֶׁאַתְּ פַּרְנָסוֹ. אָמַר לוֹ. נֶעֱנֵיתִי לָךְ. שָֽׁלְחוּן גַּבֵּי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַד קַצָּר. וְאִית דְּאָֽמְרִין רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁהוּא מַזֶּה יַזֶּה. מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלָא בֶן מַזֶּה יֹאמַר לְמַזֶּה בֶן מַזֶּה. מֵימֶיךָ מֵימֵי מְעָרָה וְאֶפְרְךָ אֶפֶר מַקְלֶה. אָמַר לָהֶן. נִתְרַצִּיתֶם. אֲנִי וְאַתֶּם נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

הפטר את העם. ותשתוק מלתרגם:

לר' זינין החזן. חזן הכנסת שהיא ממונה על צרכי הצבור ואמרו לו אמור שיתחיל ויאמר מה דאמרו אחריו מקרא הזה כי על מי וגו' ועל שם שהי' מצער אותו כמה פעמים:

כמה ספסלים היו שם. שבו ביום הוסיפו לפי שכלם היו באים לבית המדרש לשמוע וללמוד שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום:

כהיא דתנינן תמן. בריש זבחים אמר בן עזאי וכו':

תמן תנינן. בפ''ה דכתובות זה מדרש וכו':

מן אלין את חיי. מאלו אתה מפרנס עצמך א''ל ועד עכשיו לא ידעת מצערן של חכמים בפרנסתם:

נענתי לך. בדברי' ומחול לי ונתפייס ר' יהושע:

חד קצר. כובס אחד להודיע שנתפייסו עם ר''ג ויחזור לנשיאותו ואית דאמרין ר''ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבית המדרש:

מי שהוא מזה בן מזה יזה. כלומר מי שהוא רגיל לחזות באפר פרה וכמוהו אביו כן ודרך משל הוא וכלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות:

מי שאינו וכו'. בלשון תמיה הוא וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא וכך הוא הדבר הזה:

אמר להן. ר''א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע''פ כן לא הורידו לר''א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא מינו אותו אב''ד ורבן גמליאל חזר לנשיאותו:

Ta'anith

Daf 20a

אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין תְּמִידִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל אִינּוּן. אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם. לֵית כְּתִיב אֶלָּא שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵֽרָאֶ֨ה כָל זְכֽוּרְךָ֜. 20a אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל יוֹשִׁבִין וּבְטֵילִין. וְהָֽכְתִיב וְאָֽסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ. מִי אוֹסֵף לָהֶם אֶת הַדָּגָן. אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עָמוּד בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלְכֹּהֲנִים וְשֶׁלְלְוִיִּם וְשֶׁלְיִשְׂרְאֵל. תַּנֵּי. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף עָמוּד מִירוּשָׁלִַם וַחֲצִי עָמוּד מִירִיחוֹ. אַף יְרִיחוֹ הָֽיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא עָמוּד שָׁלֵם. אֶלְּא בִשְׁבִיל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לִירוּשָׁלִַם הָֽיְתָה מוֹצִיאָה חֲצִי עָמוּד. הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָה וְהָלְּוִיִּם לַדּוּכָן וְיִשְׂרָאֵל מוֹכִיחִין עַל עַצְמָן שֶׁהֵן שְׁלוּחֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.

Traduction

vide

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם וְיִשְׂרָאֵל וְשִׁיר מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כָּל הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּֽחֲוִ֔ים. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. וְהַֽחֲצֹֽצְר֭וֹת מַחְצְצרִ֑ים אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. עַ֖ד לִכְל֥וֹת הָעֹלָֽה. הַכֹּל מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וָאֶתְּנָ֙ה אֶת הַֽלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַֽהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. לַֽעֲבֹ֞ד אֶת עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙. אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. וּלְכַפֵּר֭ עַל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. זֶה הַשִּׁיר. וְלֹ֨א יִֽהְיֶ֜ה בִּבְנֵי֤ יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל הַקּוֹדֶשׁ. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל.

Traduction

vide

מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר קָרוּי כַפָּרָה. חִינְנָה אֲבוֹי דְּרַב נָטָה בְשֵׁם רִבִּי בְנָיָה. לְכַפֵּר֭ עַל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. זֶה הַשִּׁיר. מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר מְעַכֵּב. רִבִּי יַעֲקֹר בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּלֶווְטָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. לְכַפֵּר֭ עַל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. זֶה הַשִּׁיר.

Traduction

vide

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת כְּהוּנָה הֶעֱמִיד מֹשֶׁה. אַרְבַּע מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְאַרְבַּע מִשֶׁלְאִיתָמָר. עַד שֶׁעָמַד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁמוֹנֶה. אַרְבַּע מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְאַרְבַּע מִשֶׁלְאִיתָמָר. וּבִיקְשׁוּ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁמוֹנֶה וְלַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וּמָֽצְאוּ מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְלֹא מָֽצְאוּ מִשֶׁלְאִיתָמָר. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּמָּֽצְא֣וּ בְֽנֵֽי אֶלְעָזָ֡ר רַבִּ֞ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִן בְּנֵ֥י אִֽיתָמָר֭ וגו'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חוּנָה רַבָּה דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּֽית אָ֣ב אֶחָ֗ד בֵּֽית אָב אֶחָד אֶחֻז֙ לְאֶלְעָזָ֔ר. שֶׁנִּיתּוֹסָף לֹו בָתֵּי אָבוֹת אֲחֶרִים וְאָחֻ֥ז ׀ אָחֻ֖ז לְאִֽיתָמָֽר. מַה שֶׁתָּפַס תָּפַס. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. לְחֵזִיר֙ שִׁבְעָ֣ה עָשָׂ֔ר. שֶׁחָזַר הַמַּחְזוֹר לְאֶלְעָזָר.

Traduction

R. Jacob b. Aha ou R. Hiya au nom de R. Juda dit: Moïse institua 8 sections sacerdotales, savoir 4 de la famille d’Eléazar et 4 de celle d’Itamar; au temps de David et du prophète Samuel furent ajoutées 8 autres, tirées des mêmes familles. Lorsque plus tard, on voulut augmenter ce nombre de 8 pour la troisième fois, afin d’arriver au total de 24, on trouva assez de descendants d’Éléazar, mais plus d’Itamar. C’est ainsi qu’il est dit (1Ch 24, 4): On trouva un bien plus grand nombre des descendants d’Eleazar, pour être chefs de famille, que des descendants d’Itamar. R. Jacob b. Aha ou R. Houna le grand de Sephoris dit au nom de R. Juda: à chaque fois qu’une famille était assignée (par le sort) sous la dénomination d’Eléazar, on lui adjoignait une autre, tandis que sous la dénomination d’Itamar il restait seulement ce que la voix du sort lui avait assigné. Selon R. Zeira au nom de R. Houna, lorsqu’après 2 séries de 8 familles (=16), on passa à la 17e, on recommença l’énumération en les assignant à Eléazar (ce qui lui valut le double de gens). – (111)Suit un passage traduit en (Suka 5, 8).

Pnei Moshe non traduit

שמונה משמרות כהונה העמיד משה ארבעה משל בני אלעזר וכו'. גמרא גמירי להו:

בית אב אחד וכו' לאלעזר. מלמד שניתוסף לו עוד בתי אבות אחרים אבל גבי איתמר כתיב ואחוז אחוז לאיתמר מה שתפס תפס וכדקיימי מעיקרא קיימי וכדכתיב ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבות שמונה:

לחזיר שבעה עשר. כתיב שם גבי מנין המשמרות ללמד שחזר המחזור לאלעזר לפי שהיו מבני אלעזר כפולים מבני איתמר וכשבא להי''ז חזר הוא המנין לבני אלעזר עד שנעשו בין הכל עשרים וארבעה משמרות:

לַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרוֹאֶה בֶּֽאֱמֽוּנָתָֽם׃ בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָֽיְתָה שָׁם. שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

לעשותן עשרים ושלש אין אתה יכול וכו'. אמר ר' אבהו חשבתים וכו'. לעיל בשלהי סוכה גרסינן להא דקא יהיב טעמא למה יסדו כ''ד דווקא לא פחות ולא יותר ע''ש שמבואר היטב ותמצא מעשה חושב בענין הטעם לשדה אחיזה שפירשתי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source